היא נכנסה לקליניקה, עדיין עם משקפי השמש, מכונסת בעצמה, בת 22, קצינה, אוטוטו משתחררת, התקשרה לפני שבוע, ביקשה לחזור להתאמן אחרי הפסקה של חצי שנה.
שמחתי לשמוע ממנה, ופיניתי זמן ביום שישי, כשהיא חוזרת מהצבא הביתה.
התישבה, ובלי הקדמות מיותרות אמרה:
“אני כבר לא יודעת מה לעשות.
איבדתי את שמחת החיים.
לא מאמינה בחיים,
לא מאמינה בבני אדם,
לא מאמינה שיהיה טוב.
לא נהנית משום דבר.
נפרדתי מחבר שלי, והוא מעלה כל שניה סטורי מרגיז, אני מאוכזבת מהחברות שלא תומכות כמו שאני מצפה,
מאוכזבת מההורים והציפיות שלהם,
מאוכזבת מהמצב והשנאה במדינה,
מצב קקה אין מילה אחרת”, הגניבה חיוך מתנצל.
“אני מרגישה רוב הזמן באפס אנרגיה.
אני מתפקדת באוטומט,
אבל קמה בבאסה והולכת לישון בבאסה,ונמאס לי מהסבל הזה.”
סיימה כשהיא מניחה את כפות ידיה על ליבה, כאילו שומרת עליו שלא ישבר.
אפשר היה להרגיש בחלל החדר את העצב.
***********
אחד הערכים שגורמים יותר סבל משמחה הוא – #צדק.
הוד רוממותו צדק נפגע, כשמה שצריך לקרות, שנכון והוגן וראוי – לא מתרחש.
כשהמציאות, לפי הפרשנות שלך, פשוט לא עומדת בציפיות,
לעיתים בכמה תחומים בחיים במקביל, למשך זמן מתמשך מדי.
חוויה של צפיה במגדל קלפים שבנית זמן רב, ולפתע הוא קורס ונשארת עם לסת שמוטה.
בדיוק ככה.
וזה כואב בגוף.
***********
“את יודעת” אמרתי לה,
“צדק זה דבר חשוב, אבל הוא נובע מנקודת מבט אישית,
והתרחשויות החיים לא תמיד נתפסות כצודקות.
העובדה שאת מבססת את האושר שלך
על הצורך להיות צודקת תמיד, בכל מחיר,
פוגעת קודם כל – בך.
ואולי יותר נכון עבורך לשאול “מהי הצלחה עבורי?”, לא בטוח שתבחרי ב: להיות צודקת תמיד,
כי תפספסי בדרך להבין עוד נקודות מבט, ובעיקר כי כשאת חוגגת נצחון, מישהו חווה הפסד.”
***********
כשצדק גובר על מערכות יחסים –
מרגישים בעוצמה את הבדידות הקיומית
(כשאיש ביקום לא ידע בדיוק מה עובר עלי, חוץ ממני).
איך הם לא מבינים מה אני מרגישה? (כעס)
ההתנהלות שלהם לא בסדר (אכזבה)
נעקוץ אותם, נתלונן, נתרחק מהם (צורך להכאיב)
כי הצדק שלך יותר חשוב. הוא מנהל אותך.
***********
“אז מה היא הצלחה עבורך? מול עצמך? מול חברייך? מול פקודייך?” שאלתי אותה.
“וואהו, חתיכת שאלה” ענתה ותחילתה של התרגשות חדרה לקולה, “לא חשבתי על זה עד היום,
הצלחה עבורי היא…”
#ערכים
#החיים_בואו_נדבר_עלזה
#צדק
#לוותר_על_סבל
#משוחררים
#הצלחה