חיפוש

כשהתותחים רועמים, המוזות מבוהלות…

מאז יום שבת ה-7 באוקטובר 23, מדינה שלמה נמצאת במצב של לחץ וטראומה שלא ידענו כמותם בכל שנות קיומנו.

זהו זמן לא מבוטל שאנחנו חווים סטרס, לחץ, חוסר וודאות, פחד, חרדה, פגישות עם המוות וחוסר אונים.

זה ברור, טבעי וגם נכון ליפול לרגע ולהתעמק בכאב, אבל אם נמשיך כך בטווח הארוך ולאורך תקופה שאינה תחומה בזמן – יהיה קשה מאוד לכולנו לתפקד כראוי, להתנהל כראוי, או כמו שאני אומרת: לנשום כראוי.

אלו ימים מאתגרים במיוחד, ולמרות זאת – כולנו יכולים לבחור את עמדתנו ואת הווייתנו במערכת הנסיבות המסויימת. יש לכם את האפשרות לבחור מי אתם רוצים להיות בתגובה למצב – וכאן בעמוד זה, יפורטו כלים וטיפים שאני סיגלתי ופיתחתי להתמודדות עם משבר, אובדן, אבל, מלחמה ובכלל עם החיים.

"אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבחור את דרכו."

פוסטים וחיזוקים

כל החושים עוברים למצב חירום.

אלימות ורוע מובהקהינם תוכן נפשיקשה לבליעה / לצפייה / לשמיעה / לעיכול.(כל התשובות נכונות)כל החושים

למה זה מאתגר כ”כ להפיח חיים בחיים?

פסח 2024, חג החירות.133 חטופים עדיין בעזה.133 איש שהחופש נלקח מהם מאז השבעה באוקטובר 23. ואנחנו?

איך נשחרר סטרס וחרדה מהגוף?

מי כמוכם כבר יודע, שכשאנחנו בלחץ נפשי – מיד הגוף מגיב: ידיים קפוצות, לסת מהודקת, דופק גבוה

במקום שיש גאווה, אין פחד!

הכל מתחיל בכם. בדיוק כמו עם החבר׳ה בצבא: אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד. תבינו, בדיוק כמו שאתם

אשמה….

בעקבות אובדן, כולל כזה שנובע ממשבר משמעותי – עולה בנו תחושה של חוסר שליטה, שמערערת מידית את

בוחרים בחיים

אפשר ליטול מן האדם את הכל. את בריאותו, את רכושו, את כבודו, את חרותו, וגם את היקר לו מכל. חוץ מדבר

שתי דקות בבוקר, שתי דקות בערב…

בואו נדבר על הקשר בין הכרת תודה למניעת פוסט טראומה הידעתם, שמחקר של ותיקי מלחמת וייטנאם מציג,

מקשיבים לגוף

בתקופה של משבר מתמשך, בתקופה שלאחר אובדן, פעמים רבות חוויתי ימים של חוסר אונים מתסכל. כשמצד אחד זועק

קצרים

תובנות לתקופה של משבר אישי וקולקטיבי