הוא התיישב בכבדות, הניח את הנייד על השולחן, נאנח ואמר ״אני מודאג שאני לא מוצא עבודה. אתמול היה המבחן האחרון בתואר, זהו, נגמר, יצאתי מצטיין, מה זה עוזר, אני לא מצליח למצוא עבודה. איזה חיים נאחס.״

איך אנער אותו מהבאסה, חשבתי לעצמי, ולבסוף קמתי והוצאתי מחברת מהארון…

“מחברת החלומות” אמרתי.
״כל פעם שיש לך חלום קטן או גדול, תרשום פה״

ידעתי שאאבד אותו פה, וחיכיתי לתגובה

״מה מחברת חלומות? התחרפנת, דור ה Z הכל בראש, לא צריך לרשום.

חייכתי, ״אם היית רושם לפני 4 שנים שהחלום שלך הוא לסיים תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות באוניברסיטת ת״א,
היית קולט שאתה ברגעי ניצחון, חלום הוגשם!
מגיע רגע של מחיאות כפיים בברדק הזה שנקרא החיים.״

שחרר את הספקות לגבי עצמך, תאמין במוצר, אני אחלה! וכולם יצטרפו.