״אמא, איך לא התפוצצת עליהם?״ שאלה אותי רוני, רגע אחרי שסיימתי למלא את טופס ההצהרה על מזוודה שלא הגיעה, בדוכני חברת התעופה בשדה התעופה סאן חוזה. אירוע שקרה אחרי 24 שעות בדרכים, ורגעים ספורים לפני עליה למטוס קל שיקח אותנו לסנטה.

בואו נדבר על…

Break Point

כמו בטניס, גם בחיים, יש רגעים של נק׳ שבירה.

משהו קורה.

מרגיז או מעציב,

משהו שממש לא רציתי שיקרה – ואז, אז המשחק הזה, שנקרא ״החיים״ מגיע לרגעי #הכרעה . מי אני שם?

האם הנסיבות, שלא באות לי טוב, ינצחו את מצב הרוח שלי ?

על רקע זכרונות מעוררי געגועים של הפעם הקודמת שהמזוודה שלי לא הגיעה, והעובדה שהגעתי ל- 30 מעלות צלזיוס בצל, עם בגדי חורף שיצאתי בתוכם מישראל,

כל מה שהתחשק לי זה לצרוח, אוףףףף. למההההה?

״נקודת שבירה״ אמרתי לעצמי בלב, רגע לפני שניגשתי לדוכן למלא טפסים.

נקודת שבירה – צמד מילים, שעוזר לי תמיד לצאת מהלופ כשמשהו לא תואם את הציפיות שלי.

זה המשחק חברים, להצליח לצאת מהלופ של ״החיים נגדי״, ולהיזכר מה המטרה הגדולה.

רגע לפני שהקריז יוצא על כל מי שסביבי ומסע חיפוש אשמים מתחיל.

״מה המטרה הגדולה?״ שאלתי את עצמי בלב.

המממממ, להרגע, לבלות כמה ימים עם רוני שרק השתחררה, לנשום עם חיוך אחרי 5 שנים של התמודדויות עם מחלות אובדן ואבל.

יצאתי מהלופ!

כשנזכרים במטרה,

לפתע כל אירוע נקודתי הופך לזניח.

המזוודה תגיע מתישהו, אמרתי לעצמי, ובינתיים השאלתי בגדים מרוני (תודה לאל שאנחנו באותה מידה ).

אחרי יממה, המזוודה הגיעה, ובינתיים… לא הרסתי לנו עם חווית קורבנות נקודתית את הוייב.

יש! ניצחתי את הנסיבות

זכרו,

לצאת מהלופ זה שם המשחק.

תגידו לעצמכם רגע לפני שהר הגעש שבתוככם מתפרץ: #נקודתשבירה .

היזכרו במטרת העל ותנצחו את הנסיבות.