עושים סדר בראש
“אם כל אחד ינקה את מפתן ביתו, העולם יהיה נקי” (אמא #תרזה) ערב פסח תשפ”ב, תיכף ליל הסדר, יאללה, אחרי שנתיים, ליל סדר “רגיל” , עם משפחות וחברים. וכולנו… אחרי שבועיים של פקקים, קניות בסופר, תורים, משלוחים, קניית מתנות למארחת, תורים, חששות משעות המתנה בשדה התעופה, עוד תורים, ימי חופש לילדים, הפעלות של ילדים, עוד […]
העצב – אין לו סוף?
השבוע, קיבלתי שוב קריאת השכמה (נו, אתם מכירים, סיטואציה שגורמת להרגיש: הלו? מישהו בבית? קדימה!). סיימתי מפגש עם מתאמנת, שחוותה אובדן של אם לפני כשנה וחודש. התיישבה, הניחה קרוב אליה את קופסת הטישו והודיעה: “העצב אין לו סוף, אני מרגישה בכלא של עצמי”, אמרה בתשישות. טוב, התעוררתי על עצמי. בואו נדבר על הסיכוי לסוף טוב, […]
חגים בצל אובדן 1#
“השאלה היא לא מי ייתן לי, השאלה היא מי יעצור אותי” (איין ראנד) שנה טובה חברים שלי, איזה חג עם תקוה, הרשתות מתמלאות להן בתמונות של שולחנות ערוכים, משפחות מחובקות, ילדים מחייכים, הכנת תבשילים, פרחים, מתנות. הכל כל כך לבן ואופטימי ברשתות. ועדיין, כל מי ששוחתי איתו בשבוע האחרון, מגיע לחג הסימלי הזה עם רימון […]
להפסיק את ה”לא מספיק”
“את מאמינה שלא מעניין את אמא שלי בכלל מה קורה איתי? שהיא לא דיברה איתי כבר שנה!” את המשפט הזה, בוורסיות שונות, שמעתי בשנים האחרונות על הספה בקליניקה שלי – מבחורה שאביה לא מעוניין לדבר או להיפגש איתה, מהורה שחווה ניכור, מילדו שכועס עליו, מחברים, שלאחר תקופה של קשר אמיץ, נותק מגע. אוף, למה זה […]
האומץ לטעות
האומץ לטעות. בכל גיל. כמה פעמים נמנעת היום מלעשות דברים שרצית? ״אבל אני פוחד. אין לי אומץ.״ החדשות הטובות הן שנולדנו אמיצים. מתנסים בהכל, ולמדים מהחיים מה טוב, מה פחות טוב. אז לאן, למען השם, נעלם האומץ הזה? נתחיל בתזכורת, אומץ זה המסוגלות לפעול למרות הפחד. כן כן, גם האמיצים פוחדים. גם אני פוחדת. אובדן […]
גלימת סופרמן לילד
“לא חשוב לי הציון, העיקר שיעבור”“מי צריך בעידן הזה ללמוד את המקצועות האלו?”“בין כה המורה לא משתלטת על הכיתה”“מה המורה שלו מבינה? כולה בת 27”“מה המורה שלו כבר יכולה לחדש לו? היא בת 55, מהדור הקודם”“עד שהם ייכנסו לשגרה, יתחילו החגים ושוב חופשות. איזה בזבוז זמן”“מי שלא יכול להרשות לילד שלו שיעורים פרטיים, זה אבוד […]
הזכות למקד את הפוקוס (בלי להרגיש לא בסדר).
ישבנו לשתות קפה אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו, ואז היא אמרה: “שמעת? הוא הוריד לה עוקב, איזה חוסר רגישות, רק לפני חודש נפרדו.” מה מטרת המידע הזה, חשבתי לעצמי? שמחה לאיד? או סתם נתון חדשותי חסר תועלת, בעולם שהפרגון והשמחה כל כך קשים להשגה? אז בואו נעשה קצת הגיון בהרגלי המעקב אחרי מידע ברחבי הרשתות […]
רגשי אשמה
“את קולטת? הוא בא למסיבה בגללי. ועכשיו הוא איננו.”חיילת בת 19 מישובי העוטף. “מאז שהילד בעזה אני לא שותה אספרסו בבוקר. שאני אהנה מהקפה בזמן שהוא נלחם?”בת 53, אמא ללוחם, שמצוי בקרבות בתוך עזה כבר שבועיים. “אמא שלי הכריחה אותי לבוא לטיפול. בעיני זו חוצפה להגיע לטיפול, כששתי החברות הכי טובות שלי לא בחיים, ולא […]
להתחיל שנה חדשה
“השאלה היא לא מי ייתן לי,השאלה היא מי יעצור אותי” (איין ראנד) שנה טובה חברים שלי,איזה חג עם תקווה,הרשתות מתמלאות להןבתמונות של שולחנות ערוכים,משפחות מחובקות,ילדים מחייכים, הכנת תבשילים,פרחים, מתנות.הכל כל כךלבןואופטימיברשתות. ועדין, כל מי ששוחתי איתו בשבוע האחרון, מגיע לחג הסימלי הזה עםרימון יד בלב (עם ניצרה שמחפשת את הרגע המדויק להשתחרר ולהתפוצץ על משהו, […]
אם רק…
יותר ויותר הורים, לוקחים על עצמם את תפקיד “אם-רק”.
אם רק תורידי 5 קילו,
אם רק תצאי יותר, תכירי,
אם רק תרשמי לפסיכומטרי,
אם רק תצאי מהבית ותהיי עצמאית,
אם רק תמצאי עבודה,
אם רק תנהלי את עצמך כלכלית,
אם רק יהיה לך תפקיד משמעותי בצבא,
אם רק תשתי פחות כשאת יוצאת לבלות,
אם רק תבואי יותר לבקר,
אם רק תתלבשי אחרת,
אם רק…
מתוך כוונה טובה לעזור,
רוב ההורים טועים ומבססים אצל ילדיהם את חווית ה not good enough – לא מספיק טובה…