כשעם שלם חווה תהליך של אובדן,

שבעה באוקטובר 2023

אלפי הרוגים, מאות חטופים ופצועים.

האמנם ביתי הוא מבטחי?

אובדן האשליה.

אובדן אחים ואחיות.

אובדן היציבות.

אין מי שלא חווה במהלך שלושת החודשים האחרונים תשישות, חוסר אונים, עצב כבד, רגעים של חוסר עניין, כעס, רגשות אשם, הצפה ריגשית.

ובכן, גם אם לא איבדתם באופן ישיר אדם שיקר לליבכם, סבירות גבוהה שאתם חווים תהליך של אבל.

באותה שבת ארורה, תוך מספר שעות, עם שלם, חווה אובדן – בלי יכולת לעצור וללקק את הפצעים, תוך כדי מלחמה מתמשכת, אזעקות, תוך כדי הלוויות, שבעות, דאגה עמוקה לחיילים בחזית, דאגה לחטופים, דאגה לאחינו שנותרו ללא בית, ועוד.

ו… התשישות חובקת.

ובחיים כמו בחיים קשיי השיגרה לא לוקחים הפוגה, והם מצטרפים לאירוע.

חושינו מוצפים לעיתים עד כדי תחושות של איבוד שליטה, חרדה וביקורת עצמית.

במידה ונבין את התחושות שאנו חווים – תחושות שהינן חלק מתהליך אבל – נפחית מהחרדה.

בתהליך של התמודדות עם אובדן, אנחנו עוברים מספר שלבים (שלפעמים מתערבבים). זהו תהליך טבעי שאמור לאפשר לנו, כל אחד בקצב שלו להתרגל למסלול חדש.

שלבי האבל (לפי קובלר רוס):

– שלב ההכחשה –

אין מי שלא שמע או אמר בחודשיים האחרונים את הביטויים: “זה בלתי נתפס”, “אני לא מאמין”, “איזה סרט”. שלב ההכחשה בהתמודדות עם אובדן מאופיין ברגש של שוק והלם.

חיים מלאים בתוכן מוכר, של קידום בעבודה, בילויים, חתונה מתוכננת, חופשות, חגיגת יום הולדת, לימודים – כל המוכר והידוע לפתע איננו.

בשלב ההכחשה מנגנוני ההגנה שלנו שומרים עלינו, ואנו “מעכלים” את המידע בהדרגה.

– שלב הכעס –

לאחר שלב ההכחשה, מגיע תורו של הכעס. כל מי שלא מסכים איתי אשם. הכל מכעיס ולא הוגן. הממשלה, המורים, מדינות העולם, השכן שמתלונן, הבוס ששלח לחל”ת בהבזק הודעת אימייל, ועוד. והכעס גובר עם פמפום המידע מגופי התקשורת. קל יותר לכעוס מלכאוב. כעס מופנה החוצה, בעוד שהכאב נוכח בתוכנו.

– שלב ההתמקחות –

בשלב ההתמקחות אנחנו חושבים מחשבות לא רציונאליות של אם – אז.

שלב זה נותן איזו שהיא אשליה של שליטה. השלב הזה מאופיין ברגשות אשם. חשוב להבין שאשמה מפחיתה עוד יותר את החוסן של העורף.

– שלב העצב הכבד –

כאשר החלל שנפער בין החיים שחווינו לבין הווה של מלחמה, כאב ומוות – מורגש, עולים וצפים געגועים ותחושת התרוקנות. שלב זה מלווה באחד או כמה מהמאפיינים הבאים: בכי, הסתגרות, חוסר יכולת להנות, העדר רצונות מוגדרים.

אי אפשר להתחמק מהשלב הזה. במהלכו חשוב לזכור, שגם הוא יעבור.

– שלב ההשלמה –

השלב האחרון בתהליך האנושי של התמודדות עם אובדן הינו שלב ההשלמה וההתארגנות מחדש. שעליו אפרט בנפרד, בבוא יום. אנחנו עדיין לא שם.

כל אחד מאיתנו, עשוי למצוא את עצמו בשלב אחר בתהליך המתמשך, שהינו אינדיבידואלי ותלוי משתנים פרסונליים מרובים.

היו נוכחים לשיקום,

להתקדמות האישית,

למציאת משמעות בחיים,

אפשרו לעצמכם רגעי הנאה ללא רגשות אשם,

מצאו חמלה עצמית, וחמלה עבור הסובבים,

הוקירו את מה שיש,

והתרכזו בפעילויות שנותנות לכם

הפוגה קלה מהסטרס.

ותמיד תזכרו, לא משנה מה תעשו,

העיקר שתמשיכו לנוע קדימה.

אפילו קצת.