“אם ניפרד, זה אומר שוויתרתי?”
“לא תמיד” עניתי.
“ייתכן שאתם פשוט לא מתאימים, אף אחד לא אשם.”
“מה הרמזים שאנחנו לא מתאימים?” שאל בשיא הרצינות.

כשהערכים המרכזיים

שלכם שונים נדרש מאמץ להסתדר.

כשלאחד הצדדים, ערך דומיננטי,

ולבן/בת הזוג ערך זה הרבה פחות חשוב, לדוג׳:

מי שחשוב לו חופש,

או סדר ונקיון,

מי שחשוב לה צמיחה,

או משפחתיות,

וכדומה.

אין טוב ורע. יש בין בני הזוג שוני מהותי.

בני הזוג עם ערכים שונים פשוט יראו אחרת איך החיים אמורים להתנהל.

אלימות :

מילולית

כלכלית

פאסיבית (התעלמות)

פיזית

לקום וללכת. רק מרחוק לבחון את המצב הזוגי כשצפה אלימות.

ויתור חד פעמי מתחיל תהליך שיהיה קשה לעצור.

כשממוצע הרגעים המצחיקים, מעצימים, אוהבים, מתחשבים, תומכים – נמוך מממוצע רגעי העצב, תסכול, ריצוי, בדידות, כאב.

אתם תרגישו מתי זה קורה.

שהבן/בת זוג משתנים ביחס אליך – בין מרחב למרחב (מתנהגים אחרת כשאתם עם משפחה, אחרת כשאתם בבית, אחרת כשאתם עם חברים).

כשבן/בת הזוג עוקצני, ציני, מתיימר לדעת מה הצד השני מרגיש, מבטל את נקודת המבט של האחר, סגור או לא תקשורתי – הסיכוי לשפר מצב די נמוך.

מה לעשות?

לעצור,

להזכר מי אני?

ולבחון רגע מי בן/בת הזוג שלי?

האם יש חוליות מקשרות בינינו?

ערכים דומים?

האם ההגדרה שלנו לאהבה ואיכפתיות זהה?

האם יש כבוד הדדי לרווחת הנפש של כל צד?

ומשם להחליט אם יש במה לטפל, או פשוט יש אי התאמה.

כי זוגיות אמורה להיות הרוח בכנפיים,

במיוחד בסערות החיים.

ולכן, תפנו תשומת לב,

חשוב להרגיש במקום הנכון .