אפשר ליטול מן האדם את הכל.

את בריאותו, את רכושו, את כבודו, את חרותו, וגם את היקר לו מכל.

חוץ מדבר אחד:

את האחרונה שבחירויות אנוש – את החופש איך להגיב למערכת נסיבות מסוימות, לבחור את דרכו
(ויקטור פרנקל, ניצול שואה)

לרבים מאיתנו עוברות בימים האלו מחשבות קשות, כמו: “אין בטחון”, “החיים שלי אף פעם לא יחזרו להיות אותו הדבר”, “הלכה המדינה”, “אני אתרסק כלכלית”, “זה גדול עלי”, ועוד.

חוויה של חוסר בוודאות ובשליטה על המתרחש, והמוח האנושי מתביית כהרגלו בעיקר על סכנות אפשריות.

חשוב להזכיר לעצמנו שאלו רק מחשבות.

שבאפשרותנו לעצור רגע, ולשאול את עצמנו כמה שאלות, כדי להתעורר, כדי שנתפקד ביעילות עבורנו ועבור אלו שזקוקים לנו.

אז תעצרו רגע, קחו נשימה עמוקה, תוציאו את כל האוויר מהפה, עוד נשימה עמוקה, תשחררו ותשאלו את עצמכם:

האם המחשבות שלכם עוזרות לכם? האם מי שחושב מחשבות כאלו, יש לו יכולת לתפקד בעוצמה? האם אדם כזה יש לו יכולת להרים את עצמו ואחרים? האם הן מקדמות ומחזקות אתכם?

שהרי, למעשה תמיד אין וודאות.

תמיד הכל יכול להשתנות.

כרגע זה בולט יותר.

מי שרוצה לחיות, שבוחר בחיים, שבוחר את תגובתו למערכת נסיבות מסויימת, שבוחר איזה אדם הוא –

מתמקד בשאלות:

מה כן מקדם אותי? על מה כן יש לי שליטה? למי אני יכול לעזור?

איך מתנהל זה שנהיה גאים בו, גם כשהוא חווה אובדן עמוק?

ואז, אז חווים את החופש לבחור מי אנחנו במערכת הנסיבות שנכפתה עלינו – ולהכניס פעולות קטנות שמבטאות את הבחירה.

לבחור בחיים, לא כסיסמא, אלא כדרך חיים.

שנזכה לבשורות טובות.